שירי רימון הבינה שחופשת לידה היא הכל חוץ מחופשה, אז מתי היא תצא אל החופש? כשהיא תאפשר לעצמה לחשב מסלול ולהיוולד מחדש
לקראת סוף "חופשת" הלידה הרביעית שלי הציפו אותי מחשבות על 'הייתכן וזאת חופשת הלידה האחרונה שלי' ואם כן מה עשיתי בה? איך חגגתי? איפה ביליתי? החתמתי דרכון? שיפצתי משהו? גיליתי תחביב חדש ועפתי איתו? ואז נחתה לה התשובה אל תוך התודעה: לא עשיתי שום דבר משמעותי ! מתסכל? מאכזב? כנראה!כי זאת הרי חופשה..
ואני, ממש כמו רבות וטובות תוהה מי בכלל נתן לתקופה הזאת, הכל כך עמוסה, מלאת הלחצים ומחסור בשעות שינה ופנאי את השם הבלתי הולם? העובדה שאני היא היולדת האם זאת שגופי סובל כעת מטראומה פיזית, מעומס נפשי וריגשי וכל בני ביתי עוברים טלטלה רצינית ורגעים של בין אושר עילאי לתסכול עמוק . היתכן והדבר הזה שאני בו עכשיו נקרא חופשה?! לא פחות ולא יותר. חופשה !?
תקופה שכל פליטת חלב אם, תחליב חלב או כל נוזל שתינוק יכול להעניק לאמו על הבגד המושלם מביאה לכדי דמעות תסכול וייאוש. כאשר סוף סוף אחרי שהפכת את כל הארון ומצאת פריט לבוש שהוא גם מסתיר את הבטן וגם מאפשר להניק איתו והכי חשוב, לא לבשת אותו כבר אתמול, כל הכתמה עכשיו יכולה לשבור אותך לרסיסים. אז מי לעזאזל נתן לה את השם הזה ?!?
ובכן ויתכן ודבר מאוד משמעותי הושמט מענין ה"חופשת לידה" והוא למעשה – הנולד… יצור קטן כל כך. שכל כולו תלוי רק בי. ההזנה שלו וחום הגוף שלו, הנוחות שלו השמחה והעצב. הפגת הכאב כאשר תוקף אותו אחד כזה. אני לא יכולה אומנם לשלוט בכל אבל עלי לעשות בכל כוחי על מנת לדאוג לשלוותו לאושרו ולמילוי כל צורכו.
בכל כוחי… כוחי המוגבל והחסר הטענה בלילות ללא שינה בימים של עירסול ורחצה וטיפול ברך שרק נולד. במקרה שלי אחד מתוך ארבעה שגם הצרכים שלהן אינם יכולים להמתין להתאוששות של אמא. החיים למעשה המשיכו בשגרתם, רק שלהפך, היא נעשתה עמוסה יותר
אז לא. כנראה שלא תמצאו אותי בחלוק רחצה בספא באתר נופש ידוע ובטח שלא עטורה בחליפת סקי בשוויץ וכמובן שאינני נמצאת ברגעים אלו בארוחת גורמה במלון יוקרתי אי שם…
ופעם אחת הרשתי לעצמי להיכנס למספר שעות בקניון הקרוב, זאת אומרת לתזמן סיבוב בקומת חנויות אמצעית ובמקביל לשמור על קשר עין עם המעלית המובילה לחדר ההנקה. האמינו לי שהאושר העילאי הזה היה רק יציאה לשם החלפת מתנות ומימוש כרטיסי הגיפט קארד שקיבלנו וכמובן רכישת עוד משהו קטן וחמוד שהתינוק שלי לא צריך. אבל זה ממש גורם לי אושר אז נו.. מילא. כי בכל זאת, בואו, קניון בפתח תקווה. לא גרנד קניון ולא איזה Macy's בניו יורק וגם זה פעם אחת, כי אחרי הפעם הזאת נחליט שפשוט עדיף לוותר.
אז אני מעדיפה כבר להישאר במקום מוכר ונוח להנקה ועם מספיק בגדי החלפה לכל קקי גב שלא יבוא. אז נשארים בבית. ולצידי, תינוק שרק נולד על כל צרכיו צרחותיו אהבתי האין סופית אליו ששואבת וסוחפת וסוחטת אותי.
הגיע הזמן לומר זאת באופן ברור חופשת לידה זה בכלל לא זה, זה לא מה שאני עוברת בימים אלו. חופשת הלידה שלי תחל מתישהו בקרוב כנראה, אולי כשארשה לעצמי להיוולד כמו מחדש, לעשות לעצמי ריסטארט.
כי אם למחשב מותר, אז גם לי . גם אני מרגישה כמו משהו שיותר מידי הרבה תוכנות פועלות בו זמנית. יש את הבית עם האיש הילדות והתינוק שזקוקים לי ואני רוצה להיות שם עבורם ואיתם. ויש עסק שדורש המון אחריות וסבלנות וחמלה ועבודה סביב השעון ויש משפחה ויש חברים ויש איזה נסיון לקהילתיות ויש.. אותי, אותי.
אז רק שאספיק לפני שגם אני אכבה לי . לעשות ריסטארט, לחשב מסלול מחדש לחשוב מה נכון לי ולנו. מה נכון עבורי, כי כבר שנים אני עושה מה שנכון. מה שאני יכולה לעשות הכי טוב עבור הילדים שלי. הקמתי עבורם תינוקייה ומשפחתון, רציתי להעניק להם את הטוב ביותר ואני מרגישה שהצלחתי, אני יודעת שהצלחתי. הם זכו וזכיתי אני להיות לצידם ולצד חבריהם ברגעים החשובים, ללוות אותם בטעמים בצעדים ובשלבי התפתחות כ"כ משמעותיים. זכיתי להיות רגועה ושלמה. אומנם האחריות היא רבה ובלתי נגמרת אבל הסיפוק הוא עילאי.
והנה הגעתי למקום שהוא כמו נקודת רתיחה. לא מלשון לכעוס. מלשון – די, מספיק. מרגישה שהמחיר והנידרש עבור העסק ותיפעולו כמו שאני מאמינה ויודעת – כבר כבד לי. אז די לי.
תמיד ידעתי שאני מקריבה, הקרבתי קצת מעצמי בשביל הרבה בשבילם. אבל בעצם מי לא מקריבה? כל בחירה טומנת בחובה הקרבה.כל אמא שאני פוגשת עושה בחירה והכי חשוב זה למצוא דרך ולהיות שלמה לשמוח ולמצוא את הטוב.
אמא שנוכחת יותר מרוויחה פחות, לצערי זה לא תמיד נכון בכיוון ההפוך, לא כל אמא שנוכחת פחות בהכרח מרוויחה יותר, מנסיון-בדוק. אבל איך שלא נשחק עם זה אנחנו דור שמשלם מחיר עבור ההורות שלנו. המשכורתהשניה נדרשת ההוצאות והפיתויים גדולים ולהשאר בבית לגדל ילדים זה כבר פחות שכיח ויותר קשה.
והנה, ילדי הרביעי כאן והפעם ואני מחליטה. עם כל הקושי שבצעד הזה שכשם שידעתי אז מה הכי טוב שאני יכולה להעניק לילדיי, גם עכשיו אני מקוה שאני יודעת. ואני בוחרת שלאט לאט אחרי שאמחק כמה קבצים מיותרים אחרי שאני יעשה גיבוי לדברים החשובים. אדרש גם לחדש לרענן להוריד להוסיף ולשדרג אמצא את הדרך החדשה שלי להורות.
אני עוד לא יודעת מה בדיוק אני רוצה אני רק יודעת שאני אכתוב על זה.ותוך כדי, זאת, זאת תהיה חופשת הלידה שלי המושלמת, החופש להיוולד, מחדש.