הצחוק יפה לבריאות

הצחוק יפה לבריאות

פיתוח חוש ההומור אצל הילד צריך להיות בראש הרשימה של הורים וכל מי שעוסק בחינוך לגיל הרך. פיתוח חוש ההומור הוא מתנה לחיים שאנו יכולים לתת לילד ללא השקעה ומאמץ. צחקו עם הילד והצחיקו אותו בכל היזדמנות. ערכו של הצחוק גדול מאוד.

אורה קסלמן

פיתוח חוש ההומור אצל הילד צריך להיות בראש הרשימה של הורים וכל מי שעוסק בחינוך לגיל הרך. פיתוח חוש ההומור הוא מתנה לחיים שאנו יכולים לתת לילד ללא השקעה ומאמץ. צחקו עם הילד והצחיקו אותו בכל היזדמנות. ערכו של הצחוק גדול מאוד.

הצחוק יפה לבריאות | צילום pixabay
הצחוק יפה לבריאות | צילום pixabay

אצל התינוק, הצחוק הוא רפלקס כבכי, וחלק טבעי מהתפתחות הילד. כאשר תינוק מחייך אלינו התגובה הטבעית שלנו היא לחייך בחזרה, וכשהוא צוחק בצחוקו המתגלגל אנו מתמוגגים לראות את הילד שמח ומאושר. כשהילד גדל, הצחוק נובע מהבנת האבסורד שבסיטואציה. צחוק שכזה מהווה יסוד חשוב בפן האינטלקטואלי שמצוי בהומור.

מימצאים מראים שהומור מעודד למידה. שאלו את עצמכם עם מי תרצו ללמוד, עם מורה רציני או עם מורה המשלב הומור בשיעור. ילדים רבים שנשאלו מי המורה האהוב עליהם, הצביעו על המורה המאפשר אוטונומיה בכיתה ובעל חוש הומור.

איך אנו יכולים לשלב הומור בלמידה?

ילדים אוהבים להמציא מילים חסרות משמעות שיש להם צליל מצחיק. לדוגמא, כאשר אני מלמדת ילדים את צלילי האותיות, אני מעודדת אותם לאמר כל מילה שעולה על ראשם בתנאי שצליל האות הנלמד נמצא בתוכה. וכשהם אומרים מילה הנחשבת ל”טאבו” בעיני המבוגרים הם מגיבים בצחוק. הצחוק המתלווה למילה גורם לילדים לזכור את צליל המילה.

כשלימדתי ילדים דוברי אנגלית את הצליל של האות פ הדגושה ילדים חשבו מיד על המילה פופ (poop) שמשמעותה באנגלית קקי. כל הילדים חזרו על המילה וצחקו בקול. הצחוק שהיה בעקבות המילה סייע לילדים לזכור את הצורה והצליל של האות.
דרך טובה לסייע לילדים לפתח מודעות שמיעתית לשפה היא לעודד אותם לחשוב על מילה מצחיקה מתחרזת במילה אחרת היוצרת אבסורד והגורמת לנו לצחוק. לדוגמא: בשיר “לאבא שלי יש סולם״ של עוזי חיטמן, אחד הילדים החליף את המילה שמיים בגרביים ואת המילה פעמיים בשמיים, הדבר גרם לילדים לצחוק בגלל האבסורד שבדבר.

לאבא שלי יש סולם מגיע עד השמים (גרביים)
אבא שלי כה רעב אוכל ארוחה פעמיים (בשמיים)

ילדים שלא לוקחים חלק בשיעור בדרך כלל ישמחו לקחת חלק בפעילות שכזו הממריצה אותם לחשוב על מילים מתחרזות ומצחיקות, שלא מדוייקות או נכונות. יש לעודד ילדים האוהבים לחרוז מילים בצורה מצחיקה וחסרת משמעות, ונהנים מבדיחות הבנויות על משחקי עיצורים, שיבושי מילים והחלפת סדרי ההברות.

גם מבוגרים צריכים לצחוק
ויליאמס ג’יימס היה רופא, פסיכולוג ופילוסוף אמריקאי שסבל מבעיות פיזיות רבות והיה לצד תקופות דיכאון ומחשבות אובדניות. ג’יימס נהג לומר “אנו לא צוחקים כי אנו מאושרים, אלא אנו מאושרים כשאנו צוחקים”.

אכן, אין ספק ש״הצחוק יפה לבריאות״. מחקרים רבים מראים כי השימוש בהומור מפחית כאב וחרדה ומסייע בתהליכי התחברות ובהתמודדות עם תהליכים חיוביים ושליליים בחיים.

בשנת 2004 החלו לפעול ברחבי ישראל עשרות מועדוני יוגה צחוק, לאחר שהצחוק הוכר באופן רשמי כמקדם בריאות. גם אני כמו אחרים השתתפתי בסדנת צחוק שנערכה בבית צוותא בתל אביב, בחדר היו כחמישים נשים וגברים בגילאי 30 עד 60. המנחה החל לצחוק צחוק מאולץ ובמבטא אמריקאי אשר ביקש מהמשתתפים לחקות אותו, רב המשתתפים שיתפו פעולה ומעטים הביטו מהצד ושפטו את הנעשה.

הצחוק המאולץ של המשתתפים התפתח לצחוק עד כדי דמעות וכעבור דקות ספורות כל המשתתפים נדבקו בצחוק היסטרי. הצחוק המשותף הפיל מחיצות והביא אנשים לדבר זה עם זה. כל המשתתפים יצאו עם חיוך וחשו שהחוויה היתה נעימה ומרוממת. הסיטואציה הוכיחה כי לצחוק אפקט חשוב על הנפש והגוף.

הצחוק הוא גם בריאות נפשית
על פי הגישה הפרוידיאנית, צחוק והומור הם גם מכניזם פסיכולוגי המשמשים את הילדים לפורקן דחפים ורגשות מודחקים אותם למדו להצניע. לצערינו ככל שאנו גדלים, הרפלקס הטבעי הזה הנקרא חיוך וצחוק דועך לאטו.

ילד עם חוש הומור המוצא בסיטואציות דברים מצחיקים שומע פעמים רבות מהמבוגרים בסביבה את המילים, תפסיק לצחוק! או הצחוק הזה יסתיים בבכי! בסיטואציות בהן ההורה אינו מבין מדוע הילד צוחק, כדאי לפנות אל הילד בנעימה אוהבת ולשאול למה אתה צוחק? גם אני רוצה לצחוק. נכון שלפעמים הילד אינו יודע גבולות. במקרה כזה, יש ללמד אותו שלכל דבר יש עת, ולא לאמר לו להפסיק לצחוק, או, להקציב לו דקה או שתיים לצחוק ולהצחיק את הסובבים אותו.

הפסיכואנליזה גורסת כי הנאת ילדים מהומור, נובעת בין היתר מחרדה שעליה הם כבר התגברו, ולכן הם נהנים מהומור הקשור בפעולות ופונקציות שונות רק לאחר שקנו שליטה עליהן. ישנם חוקרים הטוענים כי התפתחות ההומור מקבילה לשלבי ההתפתחות הקוגניטיבית.

הפסיכולוג ז’אן פיאז’ה טוען שילדים בשלב הפרו-אופרטיבי – מגיל שנתיים עד שבע משתעשעים במשחקי דימיון. לדוגמא, הם יכולים להחזיק תפוז מול הפה ולשיר. התפוז משמש להם כמקרופון. היכולת לעשות זאת היא שלב בהתפתחות ההומור של הילד.

בספרות הילדים המודרנית, ההומור תופס מקום חשוב ומרכזי. ספרים אלה מטפלים ברגשות הילד בהומור, כדי לפרוק מתחים הנוצרים במסגרת המשפחה ובסיטואציות שילדים נקלעים אליהם הגורמים להם תחושות לא נעימות.

אין לי ספק שעל מדף הספרים בביתכם או בגן ישנם ספרים רבים. אך האם בין הספרים הרבים אפשר למצוא ספרים מהסוג הזה?

אורה קסלמן


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *