מה ההבדל בין אהבה ילדותית לאהבה בוגרת?

מה ההבדל בין אהבה ילדותית לאהבה בוגרת?
אהבה ילדותית לעומת אהבה בוגרת
צילום: אתר pixabay.com

אהבה ילדותית – טיפוסי יותר לנשים

בדרך כלל, נשים לוקות יותר במה שקרוי “אהבה ילדותית”. המשמעות של אהבה ילדותית היא לקבל ולא לתת, לצפות ולהתאכזב, לחכות ולא ליזום, לדרוש שיוכיחו שאוהבים אותך ולא לתת אהבה בעצמך.

אהבה ילדותית היא סוג של יחסים חד צדדיים, אנוכיים וסגורים: הציפייה של האישה מהגבר היא “תוכיח לי”, “תראה לי”, “תפנק אותי” ואל תעצור אף פעם. המחשבה היא שהגבר חייב להוכיח כל הזמן את אהבתו (שאינה מספקת לעולם) ואילו האישה נהנית מסוג של מעמד מקודש של זו “הראויה לאהבה” או זו שהיא בבחינת “הפרס” ובזה מסתכם כל תפקידה או מעמדה.

תוכיח לי שאתה אוהב אותי ותן לי כמה שיותר

אהבה ילדותית נובעת קודם כל מהערכה עצמית נמוכה, ביטחון עצמי נמוך, חשדנות גדולה ופחד שמוביל כמעט בהכרח להתנשאות. החשיבה האופיינית לאהבה ילדותית היא: “אני לא אוהבת אותך אלא אתה אמור לאהוב אותי. אם תאהב אותי – אולי אוהב אותך בחזרה”.

זו הסיבה מדוע נשים רבות בוחנות גברים ומעמידות אותם במבחנים (ברובם בלתי אפשריים). דרך המבחנים מועבר לגברים המסר הבא: “אני לא מאמינה שאתה מסוגל לאהוב אותי ללא סייגים וכפי שאני באמת רוצה. לכן אבחן אותך ואנסה אף להכשיל אותך רק כדי להוכיח שאינך אוהב מספיק ושעליך להשתדל עוד ועוד. גם אם תשתדל ממש, אמצא כבר משהו עליו אוכל להכשיל אותך”.

אהבה בוגרת

לעומת האהבה הילדותית, אהבה בוגרת משקפת מצב בו האישה אינה חלשה, ילדותית, מבוהלת או פאסיבית אלא האישה היא שוויונית וחזקה כמו הגבר. לכן, היא אינה חשדנית או מסוגרת כמו האישה הילדותית ואין לה בעיה לאהוב, לתת, להחזיר אהבה ולהביע את עצמה ללא פחד או חשש שמא היא תיתפס או תיחשד בכך שגם היא “אוהבת”, “רוצה”, “מעוניינת” ו”חושקת”.

באהבה בוגרת אין ציפייה לנתינה חד צדדית וחסרת גבולות מצד הגבר בלבד אלא לנתינה הדדית ולאהבה דו-צדדית: “אני אוהבת אותך ואתה אוהב אותי. אני מבינה שאתה אוהב אותי אבל אתה אוהב גם את עצמך כי גם אתה קיים בדיוק כמוני. אינני מפחדת לחיות ללא האהבה שלך בכל רגע ורגע, כי גם אני אוהבת את עצמי”.

אהבה ילדותית לעומת אהבה בוגרת|צילום: אתר pixabay.com
אהבה ילדותית לעומת אהבה בוגרת|צילום: אתר pixabay.com


הדדיות בדאגה ובנתינה

באהבה ילדותית הציפייה היא שהגבר יאהב את האישה כל הזמן, בצורה טוטאלית. אסור לו לאהוב את עצמו אלא רק את האישה. אסור לו לחשוב על עצמו אלא רק עליה. אם לרגע הוא שוכח, חושב על עצמו, נח מעט או שם את האישה טיפה בצד – הוא “לא אוהב”. הוא בוגד. הוא לא שם. הוא לא “אמיתי”. הוא “נורא” או פסול ומוקצה.

אבל באהבה בוגרת ישנה הבנה שכפי שאנשים אוהבים אחרים הם אוהבים גם את עצמם. שניתן לאהוב את עצמנו וזה מותר. שהגבר לא אמור להיות היחיד שאוהב. ששני אנשים מחזיקים את הקשר הזוגי ולא הגבר לבדו. שמותר לעיתים לאהוב ולעיתים גם לא לאהוב, וזה חלק מקשר אמיתי.

וטיפ לסיום: אהבה ילדותית מובילה למצב בלתי אפשרי. היא מטילה על צד אחד את כל חובת ההוכחה ואילו על הצד השני היא אינה מטילה דבר. היא בוחנת צד אחד לפרטי פרטים ואינה מתחשבנת כלל עם הצד השני. היא דורשת את הבלתי אפשרי מצד אחד ומוודאת שהוא לעולם לא יעמוד ברף הנדרש של “האהבה”. אבל אהבה אמיתית, בוגרת ועמוקה אינה כזאת. היא תוצאה של שני אנשים אוהבים, מעניקים ואכפתיים. לא יחסים חד צדדיים של אבא-ילדה אלא יחסים הדדיים של גבר-אישה.

יואב ברנזון – מטפל זוגי ויועץ עסקי


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *