במקרים רבים התנהגות שחצנית מתפרשת כחולשה וכנובעת מחוסר ביטחון, ולעומתה הצטנעות נתפשת כנובעת מעמדה של כח. כשמארק צוקרברג מגיע עם כפכפים לישיבות דירקטוריון הוא יודע מה הוא עושה. או במילים אחרות: איך עיקרון ההכבדה יכול להסביר התנהגויות אנושיות.
כשהייתי ילד, נסעתי עם המשפחה לחצבה שבנגב, במהלך הטיול ביקרנו בחורשה קטנה בסמוך לחצבה, וצפינו בהתנהגות של ציפור שנקראת זנבן. קיבלנו הרצאה על התנהגות הזנבנים מחוקר בשם עמוץ זהבי, שסקר לנו את דפוסי החיזור של הזנבנים, את הרגלי האכילה שלהם, את הקשרים ויחסי הכוחות ביניהם. בדיעבד התברר לי, שאותו עמוץ זהבי הוא אחד החוקרים הבכירים בארץ בתחום האבולוציה, והוא זה שפיתח, בעזרת תצפית בבעלי חיים, את אחד העקרונות החשובים בתחום – "עקרון ההכבדה"
עיקרון ההכבדה נועד להסביר למה ישנם בעלי חיים אשר התכונות שלהם וההתנהגויות שלהם מכבידות עליהם, ולפעמים אפילו מסכנות את השרידות שלהם. דוגמא טובה לתכונה מכבידה שכזו היא מניפת הנוצות הגדולה של טווסים: למרות שלעין האדם נוצות הטווס נראות מרשימות במיוחד, מניפת הטווס מכבידה על תנועתו ועל יכולתו להתנהל בטבע. מה גם שמניפה בולטת זו חושפת את בעל הטווס לטורפים ומסכנת אותו. אז למה למרות כל החסרונות האלו לטווסים יש נוצות מרשימות\מסוכנות שכאלו?
ההסבר שזהבי נותן לכך, הוא שנוצות אלו מסייעות לטווסים ממין זכר לסמן לנקבות שהם חזקים וכשירים עד כדי כך, שהם יכולים להחזיק מניפת נוצות כזו ועדיין להצליח להתנהל בעולם. בכך, הטווסים מראים לטווסות שלמרות שהנוצות לכאורה "מכבידות" עליהם ועל יכולת הישרדותם, הם מתפקדים באופן תקין. מה שמעיד על חוסנם ועל הערך שבלהתרבות איתם. לעיקרון זה, שבו פרטים ממין מסוים מכבידים על עצמם ובכך משדרים "אני יכול". קרא עמוץ זהבי "עיקרון ההכבדה".
נוצות הטווס, אם כן, מסייעות לטווסים להרשים ביכולתם את נקבות הלהקה, ובכך למשוך אותן להזדווג איתם, אבל עיקרון ההכבדה לא עובד רק בהקשר של רביה מינית. דוגמא מתחום אחר לגמרי היא הדוגמא של התמודדות של צבאים עם טורפים. צבאים ממינים מסוימים, כאשר הם מבחינים בטורף, במקום לברוח מיד הם מנטרים לגובה מספר פעמים, ורק אז בורחים. ניטור כזה מעכב את הבריחה שלהם, ואף מבליט אותם בעיני הטורף. התנהגות כזו, שגם היא לכאורה מכבידה על ההתנהגות של הצבאים, משדרת לטורף את המסר הבא: "אנחנו מספיק חזקים כדי לנטר לגובה ואפילו לעכב את הבריחה שלנו, אז כדאי שתרדוף אחרי פרטים אחרים בלהקה" מה שמסתבר כיעיל: מתצפית על התנהגות הטורפים, נראה שהם בדרך כלל רודפים אחרי צבאים שלא קיימו את טקס "ניטור ההכבדה" הזה, אלא ברחו מיד, ובכך הראו שהם חלשים מהצבאים ש"הכבידו" על עצמם.
עיקרון ההכבדה הוא לא רק קישוט ולא רק עניין אסתטי – על פי זהבי וחוקרים נוספים בתחום, בעלי החיים באמת צריכים לשלם מחיר "מכביד" בשביל לשדר כח. הם לא יכולים לזייף הכבדה. אם הם היו יכולים לעשות זאת בלי לשלם מחיר, כלל בעלי החיים היו מאמצים תכונות או התנהגויות שנראות לכאורה כמכבידות, וכך הסיגנל של "אני מכביד על עצמי – משמע אני חזק" היה מאבד מהמשמעות שלו.
אז איך זה קשור אלינו?
גם אצל בני אדם יש התנהגויות שיכולות להתפרש כהתנהגויות של הכבדה. בסרט "הזאב מוול סטריט", כאשר ה"זאב", ג'ורדן בלפורט, רוצה להפגין את עושרו העצום, הוא זורק שטרות מגג היאכטה שלו. התנהגות שעולה לו בכסף רב כמובן, אבל המסר שהיא משדרת הוא "יש לי המון כסף, ולכן אני יכול".
ישנם חוקרים מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, המייחסים כמעט כל סוג של "צריכה ראוותנית" לעיקרון ההכבדה. אנשים שקונים מכוניות יוקרה, רכבי אספנים, יצירות אמנות, תכשיטים וציוד יקר שבחלקו לא ישתמשו כלל, מראים בכך שהמחיר שהם משלמים "קטן עליהם". בכך הם משדרים סיגנל של עוצמה כלכלית לכל הסובבים אותם. אדם עשיר קונה מטוס ומשתמש בו, אדם עשיר יותר קונה שני מטוסים, ובאחד מהם לא משתמש
עיקרון ההכבדה משחק תפקיד חשוב גם בעולם האופנה, שמוכב ברובו מסיגנלים שקשורים באופן מעודן יותר או פחות, לרביה מינית. חלק גדול מאביזרי האופנה היום מטרתם להכביד על האסתטיקה, ולא בהכרח להפוך אותנו ליפים יותר. תספורות מוהוק, משקפיים עבי מסגרת, תלבושות אימו ועוד אלמנטים רבים נוספים, אמנם משדרים מסר תרבותי שמעיד על רוח התקופה, אבל במקרים רבים גם אומרים למסתכל: אני מספיק יפה גם כאשר אני מכביד על היופי שלי ומכער את עצמי, מה שמעיד על היופי שלי ועל הביטחון שלי בו.
באופן דומה, במקרים רבים התנהגות שחצנית מתפרשת כחולשה וכנובעת מחוסר ביטחון, ולעומתה הצטנעות נתפשת כנובעת מעמדה של כח. כשמארק צוקרברג מגיע עם כפכפים לישיבות דירקטוריון הוא יודע מה הוא עושה. הוא מראה שהוא יכול לשמור על מעמדו גם כשהוא לא לובש חליפה כמו כל האנשים שנמצאים מתחתיו בהיררכיה.
אם כן, אם אתם יכולים להרשות לעצמכם להצטנע, כנראה שאתם חשובים מספיק. ועל כך אמרה גולדה מאיר, לדיפלומט שביקר בארץ: "אל תהיה צנוע – אתה לא עד כדי כך נהדר"