חינוך זהה לאו דווקא מוביל לתוצאות זהות, לכל ילד יש להתאים את החינוך המתאים לאינטליגנציה הדומיננטית באישיותו.
כשלושים שנה חלפו מאז שהפסיכולוג הוורד גרדנר, הביא לעולם החינוך והפסיכולוגיה את תיאוריית "האינטילגנציות המרובות". תאוריה זו גורסת כי מבחני האינטליגנציה הסטנדרטים כמו מבחן ה IQ בוחנים רק את האינטליגנציות הלשונית והלוגית- מתמטית, ומתעלמים מהאינטלגנציות הנוספות של בני האדם כגון: מוסיקלית, תנועתית, בן-אישית וחברתית. גרדנר סבור שתלמידים ילמדו טוב יותר אם המורים יאפשרו לתלמידים בעלי אינטליגנציות שונות ללמוד ולעבד את החומר בדרך שבה הם לומדים את העולם. או בדרך שתהיה משמעותית עבורם.
התאוריה של הוורד גרדנר ותאוריות אחרות העוסקות בסגנונות למידה שונים, אינן חדשות ביהדות. הפסוק "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כ"ב, ו'), הינו מדריך להורה ולמורה. הפסוק בא ללמדנו, על רגל אחת, שעלינו ההורים והמורים ללמד כל ילד בדרך המתאימה לו אם נרצה שיבין, יזכור ויישם לטווח רחוק, את מה שלימדנו אותו.
הפרשנות שניתנה לפסוק זה על ידי חכמים, באה בעקבות התפתחותם השונה של יעקב ועשיו. חכמינו שאלו: כיצד יתכן שיעקב ועשיו שנולדו באותו זמן, גדלו באותו בית וקיבלו חינוך מאותם הורים, יצאו כל כך שונים זה מזה. המסקנה שהסיקו היא כי חינוך זהה לאו דווקא מוליד תוצאות זהות, ואם אנו רוצים לקבל תוצאות זהות, עלינו להתאים את החינוך לכל ילד באופן אישי.
תאוריית האינטליגנציות המרובות של הווארד גרדנר השפיעה על מערכת החינוך בארצות הברית ובמקומות רבים בעולם. למרות השינויים בשטח והמודעות לכך שמבחני האינטליגנציה הסטנדרטיים לא משקפים את כל היכולות האמיתות של התלמיד עדיין יש בתי ספר רבים המודדים את כישוריו של הילד על פי האינטליגנציות הלשונית והלוגית- מתמטית.
חינוך אידאלי לדעתי, הוא חינוך המסייע לילד לזהות את האינטליגנציה הדומיננטית שלו ולעזור לו לנתב את את עתידו בהתאם כבר מגיל צעיר.
הורים רבים היום, נעים מחוג לחוג ועסוקים בתחרות גדולה עם הורים אחרים. מי עושה יותר למען הילד, מי קונה יותר לילד ועוד. זאת במקום להיות קשובים ליכולות החזקות של הילד ומה הוא באמת אוהב ונהנה לעשות.
לצערנו, לא כל מערכת חינוכית יכולה ומסוגלת ללמד את הילדים בדרך המתאימה להם. אך ההורה בהחלט צריך להיות קשוב לילדו ולעזור לו לזהות את האינטליגנציה הגבוהה יותר אצלו כדי שיגדל ויהיה מודע לעצמו. וכשיגדל ידע במה הוא רוצה להתמחות. שלא ישב על כיסא האוניברסיטה שלוש שנים ועדין לא החליט מה הוא רוצה ללמוד.
תאוריית האינטליגנציות המרובות של הווארד גרדנר מדברת על שמונה אינטליגנציות. בחינוך האידאלי, נלמד את הילדים על פי דרכם ונתכנן פעילות לכל האינטליגנציות.
לילדים בעלי אינטליגנציה מילולית – נאפשר ללמוד תוך כדי הבעה מילולית בכתב או בעל-פה.
לילדים בעלי אינטליגנציה לוגית- מתמטית – נאפשר לחשוב ולחקור בצורה הגיונית ומסודרת.
לילדים בעלי אינטליגנציה מוזיקלית – נאפשר ללמוד בצליל,מקצב ומלודיה.
לילדים בעלי אינטליגנציה גופנית-תנועתית – נאפשר ללמוד בתנועה ומישוש.
לילדים בעלי אינטליגנציה מרחבית – נאפשר ללמוד ביצירה וצבע .
לילדים בעלי אינטליגנציה בין אישית – נאפשר ללמד החומר ילדים אחרים.
ילדים בעלי אינטליגנציה תוך אישית – נאפשר לשתף אותנו בתהליכים שהביאו אותם להבין את מה שלמדו.
לילדים אינטליגנציה טבעית (נטורליסטית) – נאפשר ללמוד בטבע תוך כדי שימוש בחומרים שונים.
אל לנו למדוד את הילדים על פי מדד אחד. העובדה שילדים נמדדים על פי מדד אחיד גורמת לכך שהורים רבים נוטים להשוות את ילדיהם לילדים אחרים ולא קשובים לפוטנציאל האמיתי הטמון בילדיהם.
כל ילד יכול ומוכן ללמוד אם נלמד אותו בדרכו. האם אתם יודעים מה האינטליגנציה הדומיננטית של ילדיכם? האם אתם יודעים מה האינטליגנציה הדומיננטית שלכם?